<h1>תשובות לרבינו האי גאון</h1>
<h2>דף כט.</h2>
וההיא דתנן תפוח היה באמצע המזבח פעמים עליו כשלש מאות כור. ואמר רבא גוזמא וכן השקו את התמיד בכוס של זהב ודאמר ר' אמי דברה תורה לשון הבאי וכו' ששאלת בשלמא ערים גדולות ובצורות בשמים ותבקע הארץ לקולם לשון בני אדם להרבות השבח דברו אלא תפוח היה וגפן ופרכת מפ' בהו כמה מבני היכה הוה גוזמא והיכי מיתו רבנן גוזמא במיליהו ואומרי' דברי הבאי כדפרישו הגאונים שלא היה ולא הוא ולא יהיה מאי שנא הני מילי מדראמי להו. פירוש גוזמא ופי' לשון הבאי ודברי הבאי אחד הוא והוא כאדם שמגדל את הדבר הרבה ומוסיף בגידולו ובלשון ישמעאל אל תכלא גואל תגאי ואל תנתאי והוא בענין ערים גדולות ובצורות בשמים אשר בתורת משל הם כשם שהשמים אתה מגביה את ראשך בכל יכולת עד שתראה את המקום של מעלה ממנו כן הערים האלה אי אתה רואה את ראש המבצר עד שתגביה את ראשך ותשא עיניך כל יכלתך (כמנין) [במנין] אתה תמה איך יאמר מנין שאין הדבר בקצבה ההיא כל שכן מעשה שאמור ותבקע מעשה שהיה ראוי לתמהון והנה במנין לשון הבאי הרבה כאמרך ואלו חיה אלף שנים פעמים ואין זה מצוי באנוש ולמך שבעים ושבעה לא קצבה מדוקדקת היא מהכות כסיל מאה. אלף מגן באלף כסף לקבל אלפא חמרא שתי הרי זה מנין שאי אפשר להיות כמשמעו כי בני אדם העומדין לשתייה כל אחד ואחד שותה בעשר ליטרין חסר ויתר ואי אפשר שישתה אחד כנגדן אלא לשון הבאי הוא. והוא הנקרא הגוזמא כי תוסיף בעילויי של דבר כלו' אילו היה בן אדם יכול לשתות כך היה שותה זה אף כך הוסיף עליו בעילון תפוח כי פעמים עליו כשלש מאות כור. ובפרכת שלש מאות כהנים מטבילין אותה כי לא נראה כמותן והיו לעינים וכאשר יראו כורים הרבה והמטבילין נראין כאשר יראה קהל גדול כמשל בעלמא וכן גפן וכיוצא בו וכיון שחקרו אנשי התלמוד וראו כי לא בדקדוק נאמרו משניות הללו א"י לא הבאי גלו כי כן הן ואשר אמרת מאי שנא הני ממאי דראמי להו כי באלה פורש כך וכל שפורש בו כך או שנודע שהוא כך כענין מגדל הפורח באויר וכיוצא בו הרי הוא כמותו וכל מה שלא נגלה בו כך אין לומר בו כך שאף במקרא יש לומר כן מאי שנא [דברים ד'] כי ד' אלקיך אש אוכלה מן [שם י'] כי ד' הוא אלקי האלקים אלא שאין לך להוציא דבר ממשמעו אלא בראייה אף כן בדברי חכמים וכל דברי בני אדם כך.
